מאה שנה אחרי ז'ול ורן וספריו נראים כמציאות. מהפכת המידע אותה אנו חווים מדי יום מאפשרת לנו גישה מהירה כמעט לכל נושא או רעיון שנרצה לחקור. בעולם זה בו מנוע החיפוש הממוחשב שולט כאורקל מדלפי, הוחלפו ההרפתקאות על דפי הספרים להרפתקאות אלקטרוניות חובקות עולם במהירויות שאפילו ורן עצמו לא דמיין.

בתוך המרחב הקיברנטי של האינטרנט קמו להן קהילות תוססות. הזהות בתוך המרחב הווירטואלי הפכה להיות לעיתים חשובה יותר מהזהות האמיתי. אם תשאלו נער בגיל העשרה מה מספר תעודת הזהות שלו, קרוב לוודאי תגלו שהוא אינו יודע. לעומת זאת כל ילד יוכל לדקלם לכם את הזהות שלו בקהילות הפורומים ומערכות המסרים בדייקנות ובקלות רבה.

קבוצת אמנים חובבים ברובם, התאגדה לה בתוך אחת הקהילות הללו. הפעילות הוירטואלית משולבת היטב עם הפעילות האמנותית המציאותית. חברי הקהילה שהקשר בינם מתקיים באופן תדיר מעל דפי הפורום האינטרנטי ומדי פעם נפגשים גם למפגשים מציאותיים יותר, הוזמנו למסע אחורה בזמן, להתרפק על זיכרונות הנעורים והילדות ולקרוא לדמיונם דרור ולצייר, לרשום ואף לעבד עיבוד דיגיטאלי עבודות הקשורות במורשתו של ז'ול ורן.

העבודות עוסקות ברובן בספריו ה"טכנולוגיים" משהו של ורן, כגון 20,000 ליגות מתחת למים, מסע בכדור פורח, המסע לירח, המסע אל מרכז האדמה ועוד. מפתיע לראות שגם ספריו הרומנטיים יותר כגון מיכאל סטרוגוב לא נפקדו מכור היצירה.

האמנים שבתחילה הזדהו בפורום בשמות כינוי והעלו את יצירותיהם בפורמט דיגיטאלי לביקורת, הפכו לממשיים עת הביאו את היצירה הממשית אל התערוכה. אוסף העבודות מהווה אבן דרך ביחסי הגומלין הנוצרים בין המרחב הוירטואלי למציאות ואולי בכך ושלא במתכוון נוגע בחזון עלום של ורן.

עדן אוריון