הרגע המכריע
מאת: גיא אלחדיף
קובנר מציג "רישומים" מקוטעים של חברה אורבנית. בפעולות של צייד מיומן הוא לוכד את "הרגע המכריע", מושג הנקשר לפעולתו של הצלם קרטייה ברסון ולרוח ה"פלאנר" ("המשוטט") של שלהי המאה התשע-עשרה.
צילום של הנרי קרטייה ברסון (Bresson).
בחלל תצוגות הוידאו של מוזיאון חיפה מוצגת תערוכת יחיד של אמן הוידיאו אליסף קובנר. קובנר מתעד קטעי התרחשות אשר עוברים עריכה מינימלית. הסצנות שהוא מצלם מתבססות על מפגשים בין יחידים בתוך החיים העירוניים. נקודת מבטו היא של אמן משוטט, שמבטו מהופנט וכמעט אקסטטי. מבעד לדופק החיים העכשוויים נגלים להרף עין קטעים של עולם בעל מימד אחר.
בחלל המוארך מוצגות חמש עבודות וידאו, כמו כן מוצגים מספר צילומים גדולים התלויים ברצף.
שם התערוכה : "15" נגזר מעבודת הוידאו "איתות ידני ": בשני מוניטורים קטנים נראית כף יד, נפתחת ונסגרת במקבצים של שלוש פעמים המורים על המספר 15.בבסיס הרעיון עומד סיפור אישי הקשור למשחק הימורים שמקורו בסין, בו כל אחד מןהמשתתפים מהמר על מספר הכולל את האצבעות הפרוסות של שני המשחקים. קובנר מספר כי בעת ששיחק עם קרוב משפחתו נהג להמר על המספר 15 שאינו הגיוני כלל כיוון שההימור המקסימלי הוא 10. מחווה זו באה לסמן יד נעלמת, מישור סמוי מהעין אשר קושר את העבודות בצופן רעיוני לאופן שבו מציג קובנר את המציאות ביתר עבודותיו.
העבודה "מסביב לאש" (2003) צולמה בפסטיבל "בראשית". מושג השוטטות ההיסטורי מתרחב מחוץ לגבולות העיר וחושף התנהלות חברתית תוך התמקדות ביחיד המבודד מהקהל. קובנר מטפל במושג "הרגע המכריע" אשר מאפיין את הלך הרוח הצילומי של שלהי המאה התשע-עשרה והמחצית הראשונה של המאה העשרים. כמרגל נחוש מחזיר קובנר את ממצאיו אל עיניו של הצופה בתור סובייקט המכונן את משמעותן של ההתרחשויות המצולמות.
העבודה "דינאמיות של תא טלפון" (2004) צולמה בפריז והיא ממקדת את מבטו של הצופה בכלבלב המונח בתיקה של אישה בתוך תא טלפון. האנונימיות והניכור מופרים לנוכח התקשורת המתנהלת עם הכלב המגיב למצלמה.
העבודה " דשא ירוק" (2004) צולמה באמסטרדם ורואים בה זוג יושב על הדשא בפארק. לצופה ברור כי אין התאמה בין הצילום הרחוק עם הסאונד של קובנר לבין דמות נשית נוספת: כך נוצר טשטוש גבולות בין מציאויות אשר האמן המשוטט הוא חלק מהן.
עיקרון דומה עומד מאחורי הצילומים בתערוכה. הם מציגם פיסות נוף, בעיקר עצים ובנינים עירוניים אשר מייצרים מתחים פנימיים של נוכחות והיעדר.
באחד הצילומים, "עזרה"(2003), מתאר קובנר פיסת מציאות של "רגע מכריע" : אישה רוכנת על גבר מעולף בחוף הים בשעות בין הערביים. הצופה נדרש למלא את הפערים שבין התרחשויות אפשריות שונות - סצנה רומנטית או דחיפות של מצוקה.
בהשוואה למרגלי וידאו אחרים, דוגמת יעל ברתנא, אשר חולקת גם היא את ממצאי השוטטות שלה עם הצופה, מגיש קובנר דלת נסתרת אל ממד חדש של פרשנות. קובנר מייצר מפלי מתח בין מציאויות הנובעות ממעיין של בנאליות גמורה, אין לו צורך בסמלים, בטקסים עממים או במרוצי סוסים יוקרתיים ( “you could be lucky” של ברתנא) על מנת לכוננן את זרם התודעה. קובנר מציג את ה"מטריקס" הישראלי ללא הפקות מיותרות ומציע את התחכום שבפשטות .
אליסף קובנר - 15
תערוכת יחיד, מוזיאון חיפה
פתיחה:16.4.05 נעילה: 7.8.05
